משרד החינוך חויב בהוצאות בסך 13,500 ש"ח בגין אי מסירת מידע

1.      נוכח הודעת העותר לפיה לאור קבלת המידע אין הוא רואה צורך בהמשך ניהול ההליך, אני מורה בזה על מחיקת העתירה.

2.      אשר לשאלת ההוצאות, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק הוצאות משפט לטובת העותר. ראשית, אין חולק כי הפרוטוקולים שגילוים נתבקש גולו רק בעקבות הגשת העתירה. לעניין זה, אף אם נצא מנקודת הנחה - ואיני נדרשת להכריע בכך - כי נפל פגם באופן ניסוחה של בקשת העותר לקבלת מידע, הרי שככל שהדבר נוגע לפרוטוקולים האמורים, הבקשה לגלותם הייתה ברורה. אשר למידע הנוגע להישגי התלמידים, גם מידע זה פורסם על ידי המשיב רק לאחר שהעותר ביקש לעיין בו, בקשתו סורבה על ידי המשיב, והעותר הגיש עתירה לגילויו. העובדה כי המשיב החליט לבסוף לגלות מידע זה כשנתבקש לעשות כן על ידי גורם אחר, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. אין לקבל גם את טענת המשיב לפיה העותר זנח את בקשתו לגילוי מידע זה. כפי שציין העותר, המידע הנוגע להישגי התלמידים לא הוזכר בבקשה השנייה שהגיש למשיב, מכיוון שבמסגרת תגובה לבקשה הראשונה ציין המשיב כי "לא דווח על הישגים", מה שנתברר לאחר מכן, עם פרסום ההישגים, כאמירה לא מדוייקת.

4.      לאחר שלקחתי בחשבון את האמור לעיל מחד גיסא, ומאידך גיסא את העובדה כי לאחר הגשת העתירה הועבר המידע מבלי שבית המשפט נדרש לדון בעתירה, אני מורה כי המשיב ישא בהוצאות העותר בסכום של 13,500 ש"ח.

5.         המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים בפקסימיליה.  

ניתן היום, י"א בטבת,תשס"ח (20 בדצמבר 2007), בהעדר הצדדים.